פסק-דין בתיק ת"א 8499-10-09

1.         פתח דבר

מונח בפני טען ביניים,  אשר הוגש על ידי שירותי בריאות כללית (מחוז שרון שומרון)  (להלן - המחזיקה או המבקשת) , להורות על אופן חלוקת כספים של המשיבה 1 (להלן - המשיבה 1 או החייבת), המוחזקים בידי המבקשת, בין המשיבים 2-20, הטוענים.

בבסיס הבקשה מונחים עיקולים, אשר הוטלו על כספים אלה, שבידי המבקשת על ידי נושיה של המשיבה 1. לצד העיקולים קיימת, המחאת זכות שנעשתה על ידי החייבת לטובתו של הטוען 19 - בנק הפועלים בע"מ (להלן- בנק הפועלים), בגינה הוא טוען לדין קדימה ביחס לשאר הטוענים.

נדרשת, איפוא, הכרעה, בדבר אופן חלוקת הכספים המוחזקים בידי המבקשת, בין הזוכים השונים. כפי שנאמר בהחלטתי מיום 7.4.10, השאלה המשפטית היחידה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא מעמדו של הטוען 19, והאם יש לו מכח המחאת הזכות דין קדימה על פני שאר הטוענים. 

2.         טענות בנק הפועלים - הטוען 19

לטענתו של בנק הפועלים, החייבת ניהלה אצלו חשבון (להלן - החשבון). במסגרת פעילותה בחשבון,  החייבת קיבלה אשראי ושירותים בנקאיים שונים. לשם הבטחת פרעון התחייבויותיה של החייבת לבנק הפועלים המחתה החייבת לבנק ביום 24.12.07  את כל הכספים, שיגיעו לה מהמבקשת, על פי ההסכם ביניהן.  ביום 29.1.08 נרשמה המחאת הזכות כדין אצל רשם המשכונות. המבקשת סירבה להעביר את כספי החייבת לבנק בטענה, כי לא נתקבלה הסכמתה מראש להמחאה, כנדרש בהסכמים בינה ובין החייבת. בעניין זה נטען על ידי הבנק, כי משעה שהמבקשת הפקידה כספים בחשבון  הביעה הסכמתה להמחאת הזכויות.

עוד טוען בנק הפועלים, כי משעה שהמחאת הזכות נרשמה ברשם המשכונות, ההמחאה תקפה כלפי כל הטוענים השונים. לפיכך, זכויותיו של בנק הפועלים בכספי החייבת המוחזקים בידי המבקשת עדיפות על פני זכויות שאר הטוענים, היות שזכויותיהם נובעות מעיקולים שהוטלו ונרשמו לאחר רישום המחאת הזכות.

גובהו של חוב החייבת לבנק הפועלים, אשר הובטח על ידי המחאת הזכות, עולה על סכום הכספים שבידי המבקשת.

3.         טענות המבקשת ושאר הטוענים בתגובה לטענת בנק הפועלים לדין קדימה

המבקשת מתנגדת לקדימותו של בנק הפועלים על פני שאר הטוענים, וטוענת שבנק הפועלים הינו נושה רגיל, כשאר הנושים. לטענת המבקשת, היא אינה חתומה על שטר המשכון ועצם המחאת הזכות, כמו גם המסמכים הקשורים אליה, לא הובאו לידיעתה ולהסכמתה מראש. בהקשר זה המבקשת מפנה לסעיף 15 להסכם בינה ובין החייבת, אשר בו נאסר במפורש על כל העברה או הסבה של זכויות או התחייבויות ללא קבלת הסכמה בכתב ומראש של המבקשת - והסכמה מוקדמת שכזו לא ניתנה על ידי המבקשת. לכן, לטענתה, כל התחייבות שנעשתה בין החייבת לבנק הפועלים אינה מחייבת אותה ואינה מקנה כל עדיפות לבנק הפועלים על פני הנושים המעקלים האחרים.

גם חלק מהטוענים מתנגדים לעמדתו של בנק הפועלים לדין קדימה. לטענתם, יש לראות בבנק נושה רגיל כשאר הנושים.

יצויין, כי חלק אחר מהטוענים השאירו העניין לשיקול דעת בית המשפט.

4.         דיון והכרעה

 עניינה של התובענה הינו, כאמור לעיל, בתחרות בין הזכויות העומדות על הפרק - מחד, זכויות בנק הפועלים מכח המחאת הזכות העומדת לזכותו, ומאידך, העיקולים העומדים לזכותם של שאר הזוכים. השאלה הטעונה הכרעה הינה, איפוא, למי מבין הזכויות דין קדימה. ככל שזכותו של בנק הפועלים קודמת, ברי כי בכך יסתיים דיוננו נוכח גובה החוב של החייבת כלפי הבנק, העולה על הסכום המוחזק בידי המבקשת, כאמור לעיל. ככל שיתברר, כי  ידם של  המעקלים על העליונה - יבחן אופן חלוקת הכסף בין המעקלים השונים.

הלכה פסוקה הינה, כי מקום בו המחאת זכות קדמה לעיקול, העיקול אינו תופס והמחאת הזכות גוברת. כך נקבע בע"א 568/85, Bank Hapoalim (switzerland) Ltd.   נ' חברה לנאמנות של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ  פד"י מב(4)507, 509.

על הרציונאל העומד בבסיס קביעה זו והמועד הקובע לכניסת ההמחאה לתוקף,  עמד לאחרונה בית המשפט בת"א(מרכז)07-09-2412, רו"ח יובל קדרון נ. עיריית לוד (לא פורסם) (ניתן ביום 30.6.11):

"ככל שקדמה ההמחאה לעיקול - העיקול אינו תופס, שכן בענין זה כך נאמר:

'נושה יכול להטיל עיקול על נכס של חייבו, אולם ההמחאה העבירה את הבעלות בזכות, היא איננה עוד נכס של הממחה, ואינה חשופה לעיקול מצד נושיו. לענין זה לכאורה חשיבות רבה למועד העברת הבעלות בזכות. לפי מה שהסקנו לעיל, בהמחאה של זכויות כספיות, עוברת בדרך כלל הבעלות לנמחה בעת הסכם ההמחאה, לפני ההודעה לחייב. משום כך אפילו הוטל עיקול בפרק הזמן שבין הסכם ההמחאה לבין מועד ההודעה לחייב, הוא יידחה מפני זכותו של הנמחה (לרנר, בעמ' 351-352)'  ".

כן ראו בענין זה את שנאמר בה"פ(ת"א)10-01-24973, השביל הירוק בע"מ נ. תעשיות רדימקס (לא פורסם) (ניתן ביום 3.4.11) בסעיף 11 לפסק הדין:

"אם קדמה המחאת הזכות לעיקול , העיקול אינו תופס. נושה יכול להטיל עיקול על נכס של חייבו, אולם ההמחאה העבירה את הבעלות בזכות, היא איננה עוד נכס של הממחה ואינה חשופה לעיקול מצד נושיו"